“אנו נמצאים בדקה ה-90”, כך העיד השר לשעבר יובל שטייניץ בראיון פרישה לחדשות 12 בחודש יולי האחרון. היום צפוי לטוס הרמטכ”ל כוכבי למסע מדיני לאירופה שבו יתריע על האיום האיראני. כוכבי כזכור, יצא נגד הסכם גרעין וסבור שחייבת להיות אופציה צבאית אמינה.
מי טרפד תקיפה באיראן?
ספטמבר 2010, עם ישראל נמצא בחגיגות של חגי תשרי ואינו מודע כלל וכלל לדרמה הגדולה, שמתחוללת בקבינט הביטחוני תחת ניצוחם של ראש הממשלה לשעבר נתניהו ושר הביטחון אהוד ברק. הקבינט עקב מקרוב אחר ההכנות הקדחתניות של הצבא, להוציא אל הפועל מתקפה גדולה על מתקן הגרעין המבוצר ביותר באיראן: “פורדו”. על פי ספרו של אילן כפיר: “סופה בדרך לאיראן” שם הקוד למבצע היה: “מבצע היכל המלך שלמה“. כל שנשאר היה הוא להעביר החלטה בקבינט ולתקוף בפעם השלישית בתולדותיה של המדינה מתקני גרעין של מדינות אויב (עיראק 91, סוריה 2007). בסופו של דבר, המטוסים הישראליים לא המריאו בשל התנגדותם הנחרצת של שלושת המפקדים הבכירים דאז: ראש השב”כ יובל דיסקין, ראש המוסד המנוח מאיר דגן והרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי. (סופה בדרך לאיראן, עמ’ 112, 117)
הצמד נתניהו-ברק לא אמר נואש, ובאוקטובר 2011 ניסו בשנית להוציא אל הפועל מתקפה של מתקני הגרעין באיראן. במקומם של המתנגדים דגן-אשכנזי-דיסקין, עמדו כעת ראש השב”כ יורם כהן, ראש המוסד תמיר פרדו והרמטכ”ל לשעבר בני גנץ. השלושה תמכו בתקיפה, אך האחרון שכיום אף מכהן כשר הביטחון סבר שאסור לצאת לתקיפה ללא גיבוי ותיאום מול האמריקאים. עמדתו הייתה מנוגדת לחלוטין לזאת של נתניהו – ברק. גנץ טען באותה עת שצה”ל נמצא בכשירות מבצעית מלאה, וניתן יהיה להשמיד את מתקני הגרעין, אך הוא כרמטכ”ל מתנגד למבצע צבאי ללא תיאום עם האמריקאים. לימים אף פירט על כך בראיון טלוויזיוני לאילנה דיין.
(סופה בדרך לאיראן, עמ’ 141, 143, 144)
להמשך קריאה של המאמר ניתן להיכנס לקישור באתר: “זמן ישראל”