לאחרונה פורסם כי ארבעה סנטורים שחברים בוועדת החימוש של הסנאט, הפצירו בשר ההגנה הנוכחי לויד אוסטין להקים קבוצת עבודה ישראלית – אמריקאית, כיוון שמדינת ישראל מובילה בכל הקשור לעליונות טכנולוגית בשדה הקרב, ועשויה לסייע לכוחותיו של צבא ארה”ב באמצעות טכנולוגיות מתקדמות שונות.
הדברים הללו אינם מגיעים מתוך חלל ריק, כיוון שישראל הפכה בשני העשורים האחרונים למעצמה צבאית טכנולוגית. כפי הנראה הסיבה המרכזית לכך נעוצה בשורשינו, קרי מהתנ”ך. המסר שעומד מאחורי המשפט “עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב”, הוא שמדינת ישראל נמצאת במאבק תמידי ונאלצת להתמודד בסופו של דבר עם האיומים הביטחוניים השונים לבדה. משום כך עליה לבצר את ביטחונה באמצעות תעשייה צבאית ביטחונית משגשגת ושלל פיתוחים המסייעים בזירות הלחימה השונות: קרובות ורחוקות. כמו כן, בעת מבצעים צבאיים ובמלחמה העתידית.
טרם הוקמה מדינת ישראל, השכיל דוד בן גוריון להבין כי המדינה הצעירה תותקף על ידי צבאות ערב והמשך קיומה יהא תחת סכנה. מאז הניצחון ההירואי מול צבאות ערב הגדולים עשרות מונים מצה”ל שזה אתה קם, עברו הרבה מים בנהר. ישראל למרות גודלה הקטן ובאופן יחסי לשאר מדינות ערב, הפכה למובילה בטכנולוגיות צבאיות שונות המסייעות לה בשדה הקרב המשתנה כיוון שהיא מוקפת אויבים המאיימים על קיומה ובלית ברירה נאבקת על קיומה.
הרב י”ד סולובייצ’יק מחדד טענה זאת במסה המרתקת שכתב בשם “קול דודי דופק”, שעוסקת בנושאי עצמאות המדינה. המסה הושמעה לראשונה בדרשת יום העצמאות המפורסמת בשנת תשט”ז (1955), אותה נשא הרב בעצרת בניו יורק. בדרשה גולל הרב את הגותו בנוגע לתהום הפעורה שבין עם ישראל לשאר אומות העולם אשר אינה ניתנת לגישור. הרב הרחיב בדרשה ותאר כיצד חיל ההגנה הקטן של ישראל גבר על צבאות ערב העצומים ולמעשה נס “רבים ביד מעטים” נגלה לנגד עיננו. במסה הרב סולובייצ’יק מגולל כיצד היהדות חותרת לחוף מבטחים בעולם שסוע ומבותר, כאשר קיומו הגורלי של עם ישראל הינו קיום מאונס בבחינת “על כורחנו אנו חיים”. לפיכך, ההלכה מחייבת את היהודי באשר הוא לכדי עשייה ולא כניעה.
על אף העובדה שמדינת ישראל כבר אינה קטנה כל כך עם חיל הגנה קטן כפי שהיה בראשיתה, ומחזיקה צבא חזק, מיומן ומוביל עם חיל האוויר בין הטובים בעולם, פוטנציאל האיומים כלפיה ממשי, כאשר איראן הינה האיום המרכזי על ישראל. כך למשל, ה-“וול סטריט ג’ורנל” פרסם שבוע שעבר כי הממשל האמריקאי מתכוון להטיל מכבש לחצים בתצורת סנקציות על איראן היות ויכולות הטילים המדויקים והמל”טים שברשותה מהווים איום מיידי ליציבות המזרח התיכון ואף מאיימים יותר כרגע על ישראל מאשר המירוץ האיראני להשגת נשק גרעיני.
המל”טים האיראנים מהווים איום של ממש על בסיסים אמריקאים ברחבי המזרח התיכון, ואף בחודשים האחרונים בוצעו לא מעט תקיפות על מתקנים של הצבא האמריקאי באמצעותם. עם זאת, חשוב להדגיש כי אין מדובר באיום קיומי על האומה האמריקאית. מנגד, לצד הסכנה הקיומית של תוכנית הגרעין האיראנית, בישראל גובר החשש שמל”טים איראניים עשויים להגיע לידיהם של החמאס והג’יהאד האסלאמי הפלסטיני. יש לציין, שכבר במבצע “שומר החומות” חמאס שיגר מל”טים מדגם “שאהב” וכן רחפנים מתאבדים הנושאים חומר נפץ שמטרתם להתפוצץ על היעד. צה”ל הצליח כאמור ליירטם וכן מל”ט מתאבד נוסף שהגיח מתוך שטח סוריה וייורט בהצלחה.
בנוסף המתיחות הימית בין ישראל לאיראן עוברת אסקלציה, בעקבות האירוע האחרון שהתרחש בשישי. על פי פרסומים שונים מל”טים מתאבדים איראנים תקפו ספינה במפרץ עומאן (קשורה לאיל ההון הישראלי אייל עופר) והרגו שני מלחים. התקיפה הזאת מעידה על עליית מדרגה בתוקפנות האיראנית כתוצאה מהחולשה אותה מציגה ארה”ב אל מול איראן בכל הנוגע להסכם הגרעין. כאמור אין זאת הפעם הראשונה שהאיראנים תוקפים כלי שיט הקשורים בעקיפין לישראל, אך עד עתה היו אלה תקיפות קלות שלא הסתיימו בנפגעים.
“מצפון תיפתח הרעה”
יתרה מכך, הפנטגון פרסם כי ארסנל הטילים הבליסטיים האיראנים המדויקים עומד על 3000, והוא מהווה איום על מדינת ישראל, ארה”ב ובעלות בריתה באזור. לצד הטילים האיראניים, צבא הטרור חיזבאללה המשמש כמוצב קדמי עבור איראן, מחזיק באמתחתו ארסנל של כ-150,000 טילים המסוגלים לכסות כל חלקה במדינת ישראל. בנוסף ישראל מאוימת מכיוון סוריה, כאשר האיראנים פועלים בנחישות להתבסס צבאית באזור רמת הגולן הסורי. מלבד האיום הישיר האיראני בדבר טילים בליסטיים, עולה החשש כי הן החמאס והן הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני יצליחו גם הם בניסיונם לדייק את מאגר הטילים העומד לרשותם. זאת בנוסף לניסיונות של ארגוני הטרור להבריח נשק תוצרת איראנית לתוך שטח הרצועה.
לא מכבר, תיאר ריצ’רד פ. נטונסקי גנרל אמריקאי בדימוס (יוצא חיל הנחתים) כיצד תראה המלחמה הבאה בצפון מול חיזבאללה. לדבריו, חיזבאללה כמעט ויצליח להכניע את שכבות ההגנה האקטיביות של מדינת ישראל: כיפת ברזל, שרביט קסמים ומערכת החץ באמצעות מערך הטילים שלו המסוגל להגיע לכל נקודה בשטחה של מדינת ישראל. לדבריו, חיזבאללה אוחז כעת ביותר כוח אש מאשר 95% מהצבאות הקונבנציונליים בעולם, כשבידיו נמצאים יותר טילים מכל חברי נאט”ו האירופיים ביחד! הלה מוסיף וטוען, כי מערכות ההגנה הישראליות יעסקו בניסיון להדוף התקפות על מתקני צבא ומתקנים אסטרטגיים שונים כגון נמלים, ושדות תעופה.
בד בבד העורף יחטוף אלפי רקטות בקצב אש שלא ראינו עד כה, אשר יגרום למבצע “שומר החומות” להראות כקדימון לדבר האמיתי. נוסף על כך, ישובים רבים סמוכי גדר נמצאים ללא מיגון. כך גם בתי ספר, גנים, צירי תנועה וכן מקומות עבודה לא מעטים בצפון שאינם מוכנים וערוכים למתקפת טילים באם תבוא. הסיבה שישובים רבים, חלקם אף נמצאים במרחק של קילומטר אחד מהגבול עדיין אינם ממוגנים הינה בעקבות מחדל מתמשך של ממשלות קודמות שהזניחו את תושבי הצפון ולא טיפלו בבעיה. כעת משקמה ממשלה חדשה ובאם תקציב המדינה יעבור, יוקצו משאבים וכסף לחברות שזכו במכרז ויחלו בפרויקט שיארך מספר שנים (בהנחה שלא ייעצר או יתעכב בממשלות הבאות).
דור 5 ביירוט טילים: מערכת הלייזר
בסופ”ש האחרון פורסם ב”ידיעות אחרונות” על ידי העיתונאי אלכס פישמן על פיתוח של חברת “רפאל” הישראלית יחד עם חברת “לוקהיד מרטין” האמריקנית של תותח לייזר שיהיה מסוגל ליירט טילים, רקטות וכטב”מים מתאבדים. תותח הלייזר עשוי להיות מבצעי בעוד 3 שנים לערך ויהווה נדבך נוסף במערך ההגנה האקטיבית הישראלית. ייצור של תותח לייזר עשוי לשפר דרמטית את מאזן האימה שבו ישראל נמצאת כעת, ואף יפחית דרמטית את העלויות הגבוהות כיום של היירוט באמצעות מיירט טיל. לדברי פישמן לאחר מבצע “שומר החומות” ישראל ביקשה סיוע מהפנטגון של מיליארד דולר, כאשר 200 מיליון מתוכם מיועדים לחידוש מאגרי המיירטים של כיפת ברזל.
צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון
סביר להניח שהתעשייה הצבאית בישראל היא זאת שתוביל ותתווה את הדרך למדינות אחרות בכל הקשור למערכות ליירוט טילים באמצעות קרן לייזר. לצד חברת רפאל, גם חברת “אלביט” הישראלית עומלת על פיתוח מערכת לייזר יחד עם מפא”ת. בחודש יוני האחרון חיל האוויר, מפא”ת ואלביט הודיעו כי סיימו סדרת ניסויים מוצלחת במערכת לייזר אווירית שאינה נמצאת על הקרקע אלא על כלי טיס, שתהא מסוגלת ליירט מגוון איומים כגון טילים, כטב”מים ורחפנים מתאבדים. יש לציין שמערכת הלייזר לא תחליף את מערכות ההגנה הקיימות, אלא תשתלב בתוכן בכדי לסכל את מנעד האיומים הרחב ההולך וגדל על מדינת ישראל.
יש לציין, כי המציאות במזרח התיכון משתנה במהירות. אמנם ירי תלול מסלול לעבר ישראל איננו דבר חדש, שכן עוד בתחילת שנות ה-80 נורו קטיושות לעבר יישובי הצפון מתוך לבנון על ידי מחבלים של אש”ף. עם זאת עיקר תשומת הלב של מדינת ישראל ומערכת הביטחון הופנה לטרור המתאבדים בשנות האינתיפאדה הראשונה ב-1987 והשנייה בשנת 2000. השימוש של אויבינו הן מצפון והן מדרום בטילים ורקטות לטווחים שונים הלך והתגבר בעיקר בשני העשורים האחרונים. הנסיגה מלבנון (2000) ומרצועת עזה (2005) הביאו לכך שנוצר ואקום בשטח ממנו ישראל נסוגה ואליו זלגו חיזבאללה והחמאס שהחלו בתהליך התעצמות והפכו לצבאות טרור.
יתרה מכך, איראן מחוללת הטרור מספר אחת בעולם, ניצלה את ההזדמנות בחסות התפוררותה של עיראק וסוריה ולמעשה יצרה פרוזדור שיעי העובר דרך עיראק וסוריה בואכה לבנון. וכך למעשה איראן מחמשת הן את חיזבאללה והן את החמאס המשמשות כחלק מזרועות התמנון שלה. המופנות לעבר ישראל. ניתן לומר אפוא, כי איראן יצרה מעין טבעת חנק בתצורת עשרות אלפי טילים בליסטיים, בין יבשתיים, כטב”מים ורחפנים מתאבדים, טילים מדויקים ומרגמות המכוונים אלינו מכל עבר.
לשם כך מערכת הביטחון נאלצה למצוא פתרון מהותי לבעיה שהתעצמה עד כדי איום אסטרטגי ממשי על ישראל. כיום מערכת הביטחון מתהדרת במערך ההגנה האקטיבי שברשותה הכולל את כיפת ברזל, שרביט קסמים ומערכת החץ 2 ו-3 המסוגלים ליירט רקטות וטילים מכל הטווחים: ארוכים, בינוניים וקצרים. משרד הביטחון בשיתוף מפא”ת פועלים תמיד לשדרג את המערכות נוכח האיומים המשתנים הכוללים כטב”מים ורחפני נפץ המאיימים להתאבד.
מטוס הססנה עליו הורכבה מערכת הלייזר בניסוי | צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון, דוברות משרד הביטחון
ראוי לזכור, שהשימוש בכיפת ברזל אינו מובן מאליו ובטח לא פיתוחה של מערכת תותח הלייזר שנמצאת בעיצומה. בשנת 2005 הדרום היה נתון לירי טילים מאסיבי מצד החמאס ברקע החטיפה של גלעד שליט. זמן קצר לאחר מכן פרצה מלחמת לבנון השנייה שהסבה נזק רב ולהרוגים רבים. טראומת המלחמה העמידה את שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ תחת לחצים כבירים לבחור במערכת ליירוט טילים שתספק ביטחון מירבי לתושבי המדינה. לאחר שהוקמה ועדת נגל בחר פרץ בכיפת ברזל למרות התנגדות של בכירים רבים במערכת שיצאו נגדו. הסוף כמובן ידוע וכיפת ברזל הוכיחה את עצמה בעמוד ענן, צוק איתן ושומר החומות, אך הבחירה לא הייתה פשוטה שכן הייתה מערכת נוספת בעלת פוטנציאל גדול ליירט טילים בשם “נאוטילוס” של חברת נורתופ-גרומן.
המערכת הייתה מבוססת על קרן לייזר בעלת קרינת אינפרה אדום שפורצת מתוך תותח, שמפוררת לרסיסים קטנים את הרקטות. אולם, למערכת היו בעיות רבות כיוון שהייתה מסורבלת מאוד, כבדה ולא ניידת, ואף “עיוורת” כמעט לגמרי תחת תנאי מזג אוויר קשים. בנוסף, תהליך הירי חייב פעולות כימיות שונות, על מנת לייצר את החום הדרוש עבור הקרן הפוגעת. יתר על כן, היה חשש גם מפליטת חומרים מסוכנים ומהצורך להגן על המערכת עצמה מפני פגיעת רקטות ופגזים.
הים סוער והגלים מאיימים להתנפץ
על אף ההתקדמות והפיתוח של מערכת ההגנה הרב שכבתית שנותנת מענה לירי תלול מסלול, מתקיימת אפוא הרתעה הדדית בין מדינת ישראל לבין אויביה בשל היקפי הנשק הרקטי בהיקפים שלא ידענו כמותם מעולם. כפי שציין הגנרל האמריקאי בדימוס, חיזבאללה אוחז בכמות רקטות וטילים שלא הייתה מביישת אף צבא במערב ומסוגל לגבות מישראל מחיר כבד מאוד במערכה הבאה.
יש לציין, כי במלחמה הבאה מירב תשומת הלב של מערכת ההגנה האקטיבית תוסט להגנה על אתרים אסטרטגיים ומתקנים צבאיים שונים ולכן העורף יהא חשוף לפגיעות משמעותיות, כאשר חיזבאללה לבד צפוי לשגר כ-2000 רקטות ביום לצד נחילים הכוללים מאות כטב”מים מתאבדים (תוצרת איראן כמובן) שיאיימו להתפוצץ על מתקנים שמורים ועל ישובים ישראלים.
נדמה שמדינת ישראל נמצאת עם הגב לקיר למרות הצלחתה בהדיפת הניסיונות האיראנים להתבסס צבאית בסוריה ובמאמצם להקים מערך דיוק טילים בגולן הסורי. מערך הטילים האימתני הנמצא בידי חיזבאללה מאיים על כל נקודה במפה, כאשר חלקם (הערכה של מאות בודדות) מדויקים, ובעלי טווח בינוני, ארוך ורב עוצמה. זאת ועוד, מדיניות הסנקציות האמריקאית על איראן אינה מסוגלת לעצור את איראן באם תחליט להשתמש בשלוחה שלה בלבנון.
יתר על כן, המשבר הכלכלי והפוליטי במדינה עשוי להתגלגל לפתחנו באם נרצה ובאין אם לאו. בעקבות המשבר, לבנון נמצאת כפי הנראה על סף מלחמת אזרחים כפי שהתרחשה במדינה בשנת 1975. סביר להניח שאז כמו היום אינטרסים של מעצמות על כמו רוסיה יהיה (בריה”מ דאז) לחמש את חיזבאללה על חשבון השפעת ארה”ב ואולי צרפת בלבנון.
בלית ברירה, מדינת ישראל חייבת לצאת לפעולת מנע בכדי להבטיח שהמלחמה הבאה לא תגרום למלחמת יום כיפור להראות כטיול שנתי לעומתה, כדברי האלוף במיל’ יצחק בריק. על הממשלה הנוכחית וזאת שתבוא אחריה מוטלת האחריות להבטיח שהעם היהודי ימשיך לחיות בחוף מבטחים (מדינת ישראל) אל מול הגלים הגואים המאיימים להישבר עלינו.