ד”ר מייקל אורן, שגריר ישראל בוושיגנטון בתקופת הנשיא אובמה בשנים 2009-2013, גולל בספרו: “בן ברית: חיי כגשר בין ישראל לארה”ב”, אודות מערכת היחסים העכורה שהייתה בין ממשל אובמה לממשל בישראל תחת רוה”מ בנימין נתניהו ולא בכדי.
כך למשל, אובמה הדמוקרט בחר במכוון לשאת את נאומו הראשון מחוץ לארה”ב דווקא בקהיר ולא בישראל בעלת בריתה החשובה ביותר. נאומו המפורסם (התחלה חדשה) היה אמור להביא לכאורה שינוי במדיניות כלפי העולם הערבי והמוסלמי שבאה לידי ביטוי לאחר מכן ברופסות כלפי איראן עם הסכם הגרעין שזירז את התעצמותה של איראן לעבר פצצת גרעין ואף הביא אותה להיות יותר אגרסיבית בעקבות ההסכם.
זאת ועוד, אחת הסכנות הגלומות במערכת היחסים העכורה בין שני הממשלים, הייתה בכך שהעניקו רוח גבית לאויבנו שזיהו בכך פירצה וסימן לחולשה, ולמעשה ניתן לפגוע בישראל ובארה”ב.
מנגד, 8 שנים לאחר אותו נאום, הנשיא טראמפ הפך את היוצרות ולמעשה חיזק את מערכת היחסים מול ישראל במעשים ולא בדיבורים: העביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, ביטל את הסכם הגרעין המסוכן שנחתם מאחורי גבה של ישראל מול האויבת הגדולה ביותר שלה: איראן! ולקינוח הביא הסכמי שלום היסטוריים עם איחוד האמירויות, ובחריין, כאשר הזרוע עוד נטויה.
על מנת להמשיך את המדיניות הזאת שאכן תבטיח את הפיכתה של ארה”ב לגדולה שוב למרות כל הקשיים העומדים בדרך, שתפסיק את הכניעה המבישה כלפי העולם המוסלמי ואף תחזק אף את מעמדה של ישראל, וכן את את מערכת היחסים בין השניים, חשוב מאוד שטראמפ ימשיך לכהונה נוספת של 4 שנים.
